אגיוף אורי נ' מאיר שבג- פוקט סיטי גייד בע"מ

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעתה זו בגין יתרת שכר עבודה שהנתבעת נותרה חייבת לה לטענתה.

2.בדיון ההוכחות שהתקיים בפני לאחר שדיון קודם בו נערך נסיון גישור בין הצדדים בפני נציגי ציבור לא צלח, העידו התובעת עצמה ונציג הנתבעת מר מאיר שבג.

3.במסגרת עדותם וחקירתם הנגדית חזרה התובעת על עמדתה כי הנתבעת נותרה חייבת לה כספים שטרם שולמו ואילו נציג הנתבעת טען כי התובעת אמנם נתקבלה תחילה לעבודה כשכירה אולם לאחר מספר ימים הוחלט כי תהפוך לפרי לנסרית ולפיכך לא יתקיימו עוד יחסי עובד ומעביד ביניהם, עוד טען כי גם לגופו של ענין שולם לתובעת כל המגיע ואף 2,000 ₪ ביתר.

4.לאחר ששמעתי עדויות הצדדים ועיינתי בכל מסמכי התיק לרבות מוצגים שהוגשו, להלן החלטתי:

לענין מעמדה של התובעת בנתבעת והאם מדובר ביחסי עובד ומעביד לאורך כל תקופת ההתקשרות שאין חולק כי החלה ב- 26.8.09 והסתיימה ב- 9.11.09, או שיחסים אלה הפכו לאחר מספר ימים מיחסי עובד ומעביד ליחסי מזמין וקבלן עצמאי או פרילנסר, כטענת נציג הנתבעת, וזאת בעקבות "פרובוקציות" של התובעת כנטען על ידו, ופניות /תלונות עליה של עובדים אחרים במקום, אני קובעת כי היחסים שלגירסת שני הצדדים החלו כיחסי עובד ומעביד המשיכו להתקיים באופן זה בכל תקופת העבודה.

5.המוצגים שהגיש נציג הנתבעת עצמו, תלושי השכר נ/4 – נ/6 וכרטיס עובד נ/8 וכן נ/3, יש כדי לתמוך במסקנה כי מדובר בסממנים אופייניים של שכיר ולא עצמאי.

6.התובעת עצמה הכחישה כי היא רשומה כעוסק מורשה ולא הוכח בפני אחרת ויצוין כי אף אם עסקה שלא בשעות עבודתה עבור הנתבעת בעסוקים אחרים כפי שנרמז ע"י נציג הנתבעת, אין בכך, כשלעצמו, לשנות אופי ההתקשרות שלה מול הנתבעת.

לכך יש להוסיף, כי גירסת מנהל הנתבעת כי בעקבות פניות עובדים ומה שכונה כ"פרובוקציות וחוסר התאמתה של התובעת הוחלט כעבור מספר ימים להפכה משכירה לפרילנסרית אין כל הגיון.

ממה נפשך? אם אדם אינו מתאים מסיבה כזו או אחרת לעסק – הרי שאין מקום להמשיך ההתקשרות עימו לא כשכיר ולא כעצמאי ובמה משנה או משפר שינוי הסטטוס כשלעצמו את התאמתו של האדם – למנהל הנתבעת פתרונים.

7.מאחר וממילא בגדר סמכותו של בית הדין לקבוע לאור הממצאים והנתונים האם במערכת שתוארה בפני נתקיימו יחסי עובד ומעביד אם לאו – עולה מכל האמור לעיל כי אני קובעת כי אכן נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים לאורך כל תקופת ההתקשרות ולפיכך התביעה בסמכותו של בית הדין .

8.עם זאת, לגופו של ענין, לאור העדויות שנשמעו בפני והמוצגים שהוגשו, ומשהנטל מוטל על שכמי התובעת להוכיח כי אכן הנתבעת נותרה חייבת לה כספים, אני קובעת כי נטל זה לא הורם ע"י התובעת.

לא הוצגו כל נתונים לגבי מספר עסקאות כזה או אחר מלבד גירסאות הצדדים ולא הוכח בפני כי התובעת אכן היתה זכאית לכספים מעבר לכספים ששולמו לה בפועל.

התובעת אף לא טענה דבר כלפי המסמך נ/2 ממנו עולה כי קיבלה כל המגיע לה ויצוין כי הסכום בשיק נ/7 אף עולה על הסכום שלטענתה שולם לה כתשלום אחרון בסיום עבודתה .

9.התוצאה, איפוא, כי תביעת התובעת נידחית.

בנסיבות הענין מששני הצדדים לא היו מיוצגים, כל צד ישא בהוצאותיו ואין צו להוצאות.

בבקשת רשות ערעור ניתן לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום.

ההחלטה תשלח לצדדים.

ניתן היום, כ"ח אייר תש"ע, 12 מאי 2010, בהעדר הצדדים.